הנסיכה
היא כלואה, מפוחדת,
אסירה בביתה.
את עצמה, היא מאבדת,
מקריבה את התמותה.
זיכרונה נמוג,
ואיתו האהבה,
האהבה שהיא נתנה,
לאזרחים, במתנה.
שנים עוברות, והיא כבר גדלה.
ילדותה נשרפה, בגרותה הושלמה.
היא יודעת את הכל.
חשפה את המזימה.
אך היא לא פועלת כנגדה.
מדוע? בגלל שהמזימה היא, שלה.
תגובות (2)
יש לך כתיבה מיוחדת, ברצינות.
אהבתי מאוד .
מאוד אהבתי, אך בגלל שקשה לי להתבטא כשאני מבקרת משהו, לא אוכל להביע במילים כמה שאהבתי את זה.
הכתיבה שלך מאוד מיוחדת!