נמאס לי
אני פותח בהיי, או מה קורה,
או סתם משפט על מה שהיה היום.
את מגיבה, אני עונה,
ומספר לך על זה שחנה אדום. (לבן)
ואין סמיילי, אין עונה, שום דבר אינו קורה,
ונמאס לי מהצ'אט.
אני תוהה אם כבר לשלוח,
אולי עוד אין לך כוח?
וממך מקבל הודעה פתאום.
הפכת את זה לנוח, סידרת לי את היום,
את היום הזה אנצל עד תום.
ואין שום ח' ואת לא עונה,
שום תגובה על ההוא שחנה,
וכבר נמאס לי מהצ'אט.
בעולם האמיתי, כשאנחנו נפגשים,
השיחה זורמת ואת נהינת.
באוטובוס יושבים, בכיף מדברים,
על הכתף שלי עם ראשך את נשענת.
נמאס לי מהצ'אט, דבר טוב מזה לא יכול לצאת,
אז אני כותב בדף ועט, עוד מילים מלקט,
כדי להבהיר לך
שנמאס לי מהצ'אט.
נמאס לי מהצ'אט הזה,
זה פשוט לא אותו דבר,
נהיה כבר בקשר,
אז דברי איתי מחר.
תגובות (8)
למה דווקא ממש טוב.
חחח זה ממש חמוד(: והכתיבה הייתה זורמת.
נהניתי לקרוא(:
איזה חמוד זה!!
זה באמת יפה, אני מסכימה שאין תחליף לשיחה פנים לפנים. אהבתי במיוחד שהוא כתב לה בסוף על דף, לא הרבה עושים את זה.
איתמר היי, מזכיר לי שיחה מסוימת, זה השיר שלא פרסמת?
שחנה אדום(זה לא ברור תוסיף ב. שחנה באדום)
היה קצת מבלבל בין הבית שלישי לשני בגלל שכתבת שהצ׳אט שלכם יסתדר בבית השני והכל טוב ויפה אבל בבית השלישי חזרת לבית הראשון שם שום דבר לא מסתדר.
הכי אהבתי את הבית האחרון. הוא היה סיכום יפיפה ואמיתי לכל השיר. פתרון מקסים לצ׳אט מבחיל
זה אכן השיר (אחד מהם).
כמו שאמרתי, זה שיר מלפני שנה. את רואה למשל שאני מתאמץ קצת בשביל החרוזים שם? זה משהו שאני מנסה להיפטר ממנו. בכל מקרה אני שמח שאנשים מוצאים את זה חביב.
שיר כל כך קליל, ומצד שני בכלל לא. תיארת כל כך יפה את מגרעות הצ'אט הווירטואלי, שכל כך רוצים להימנע ממנו אבל הוא כזה נגיש עד שאולי הוא עדיף מכלום. או שאולי לא?
נניח על שיר כזה הייתי יותר משמחה לדבר איתך פנים מול פנים ולא בהתכתבות.
3>
בעזרת השם בקרוב