נכה
ללכת כבר יודע
רואה וגם שומע
מסתכל הוא בראי
בעיניו אור נוראי
גלגלי רכבת בוחשים
מוות לטף ולקשישים
דם זולג מעיניו כל שנה
כאילו בפעם הראשונה
היה מוכרח למות כדי לחיות
היה מוכרח לברוח כדי להיות
"הפכתי לנכה"
מודה וגם בוכה
הוא היה צריך יד
ושמו לו רגל
כך בנפשו נשדד
כל מבט על הדגל
חייך נתלו על חוט
אמרת סיפור פשוט
אף עט לא יבין
איך הרגשת ביום הדין
מאמין בעוז ובתפארת
ישראל לבושה כעטרת
מחיאות כפיים להוקרה
ובתוכך נרגעת סערה
היה מוכרח למות כדי לחיות
היה מוכרח לברוח כדי להיות
"הפכתי לנכה"
מודה וגם בוכה
הוא היה צריך יד
ושמו לו רגל
כך בנפשו נשדד
כל מבט על הדגל
וחיוך מול הראי
הפעם היה אמיתי
מותר לך לחייך, אדם
רק לא לחיות מחדש את הדם
כי רק אתה יודע לכאוב ולאהוב
רק אתה ענדת סימן צהוב
ואתה, בן ישראל,
תמשיל לנופף בדגל…
תגובות (1)
*תמשיך
ואוו, שפה וכתיבה טובה :)
אהבתי