כן, נחמד (:
הרעיון חמוד אבל תחשבי על ניסוח לא טוב… לניסוח יש כמה צדדים, הוא לא תמיד מצליח "להעביר את הגודש".
מה שכן, הניסוח פה נפלא. תמיד אהבתי את הדימוי עם הקומקום. לקומקום יש קונוטציה חיובית כזאת וחמודה
חג שמח ????
ואני טוען שהשיר הזה ממש, אבל ממש ממש טוב. הוא מצוין אפילו ולו בזכות הדימויים הנהדרים שבו. מיד זה עשה לי משהו מיוחד. לקחת חפצים או שמות תואר ולהאניש אותם ולשפוט ולהחדיר בהם תחושות, כל אלה עושים לשיר שרות נעלה. הם מיד מקפיצים אותו רובד או שניים כלפי מעלה.
גם לדעתי השיר הזה טוב, אבל לא רק בגלל ההאנשה והדימויים שבו, אלא בגלל הקונפליקט הפנימי שניסוח שרוי בו.
ניסוח מתואר כאדם היודע לנסח את עצמו בצורה יוצאת דופן, לכן נשאלת השאלה, למה, עם כל כישרונו; יש בו כלכך הרבה מטען רגשי? (- הרי אדם היודע לנסח את עצמו, לא יתן לכל כך הרבה מטען רגשי להצטבר…)
…ורק כשלא יכל לעמוד יותר בלחץ, שיחרר הוא את כל מה שהיה על ליבו.
אך מה היה אותו גודש אמוציונלי שניסוח אגר בליבו? ולא פחות חשוב, מה מקורו?
סה"כ שיר נחמד. (ואני אוהב כשאת מגיבה על השירים שלך ב"רציתי להוסיף").
שתי שאלות:
האם ניסוח חייב להיות אדם, או האם אפשר להוריד את ההקבלה הזו? ואז
נגיד, מיד לעבור ללב המלא שלו בלי להגיד לפני זה שהוא אדם? כי היא נראית לי מיותרת.
כמו כן, שורה לפני הסוף: "רעיון". מרגיש לי מילה חלשה מדיי. ניסוח יכול להעביר רעיונות, זה נכון. אבל דימויים קודמים בשיר עשו את הניסוח משהו הרבה יותר להוט ולחוץ (למשל, "לב", "קומקום", "חריצי אוויר"), ואז "רעיון" מוריד כזה את הטמפרטורה של השיר, והשאלה אם זה משהו שאת רוצה שיקרה בדיוק בסוף? האם יש מילה אחרת שתתאים?
תגובות (12)
כן, נחמד (:
הרעיון חמוד אבל תחשבי על ניסוח לא טוב… לניסוח יש כמה צדדים, הוא לא תמיד מצליח "להעביר את הגודש".
מה שכן, הניסוח פה נפלא. תמיד אהבתי את הדימוי עם הקומקום. לקומקום יש קונוטציה חיובית כזאת וחמודה
חג שמח ????
היי! מממממ הכוונה הייתה לניסוח טוב חחחח יש אנשים שלא מתנסחים. אבל ניסוח הוא פשוט אדם כזה כמו בתיאור. תודה רבה על התגובה!! כיף נורא לשמוע
ניסוח זה לא שם נפוץ
גם גורן לא. נו מה יש למה את לא אומרת משהו רלוונטי ????
גם השם המקורי שלי לא.
וזה מאוד רלוונטי, אל תזלזלי בכוחותיי
אז תסבירי לי
ואני טוען שהשיר הזה ממש, אבל ממש ממש טוב. הוא מצוין אפילו ולו בזכות הדימויים הנהדרים שבו. מיד זה עשה לי משהו מיוחד. לקחת חפצים או שמות תואר ולהאניש אותם ולשפוט ולהחדיר בהם תחושות, כל אלה עושים לשיר שרות נעלה. הם מיד מקפיצים אותו רובד או שניים כלפי מעלה.
אוי אוי אוי איזה כיף לשמוע אתה תמיד מפרט זה כזה כיף ???? תודה רבה על חוות הדעת! נעמת לי
רגע, אז מה שלומך אוליב? סליחה על היציאה מהקשר השיר, פשוט צריך תמיד לבדוק מה שלום מכרייך (:
כן אני מצטרפת ללאסתםמישהי, מה שלומך אוליב?
גם לדעתי השיר הזה טוב, אבל לא רק בגלל ההאנשה והדימויים שבו, אלא בגלל הקונפליקט הפנימי שניסוח שרוי בו.
ניסוח מתואר כאדם היודע לנסח את עצמו בצורה יוצאת דופן, לכן נשאלת השאלה, למה, עם כל כישרונו; יש בו כלכך הרבה מטען רגשי? (- הרי אדם היודע לנסח את עצמו, לא יתן לכל כך הרבה מטען רגשי להצטבר…)
…ורק כשלא יכל לעמוד יותר בלחץ, שיחרר הוא את כל מה שהיה על ליבו.
אך מה היה אותו גודש אמוציונלי שניסוח אגר בליבו? ולא פחות חשוב, מה מקורו?
סה"כ שיר נחמד. (ואני אוהב כשאת מגיבה על השירים שלך ב"רציתי להוסיף").
שתי שאלות:
האם ניסוח חייב להיות אדם, או האם אפשר להוריד את ההקבלה הזו? ואז
נגיד, מיד לעבור ללב המלא שלו בלי להגיד לפני זה שהוא אדם? כי היא נראית לי מיותרת.
כמו כן, שורה לפני הסוף: "רעיון". מרגיש לי מילה חלשה מדיי. ניסוח יכול להעביר רעיונות, זה נכון. אבל דימויים קודמים בשיר עשו את הניסוח משהו הרבה יותר להוט ולחוץ (למשל, "לב", "קומקום", "חריצי אוויר"), ואז "רעיון" מוריד כזה את הטמפרטורה של השיר, והשאלה אם זה משהו שאת רוצה שיקרה בדיוק בסוף? האם יש מילה אחרת שתתאים?