נזכור
מי?
מי יזכור חוץ מלבדנו?
מי עוד ישמע פנים אל פנים?
מי ישמע עדויות חיות ולא סתם כתבות ישנות מעיתונים?
לאט לאט אנשים הולכים,נעלמים,
ואנחנו, הדור האחרון צריכים לזכור את כולם בעודנו חיים.
להעביר,לזכור, לא לשכוח, גם אם היום הזה עבר ובשבוע הבא נחזור לשמוח.
כל פעם שאני חושבת על אותם האנשים, זה מעביר בי צמרמורות,
ואז אני חושבת על המשפחה שלי,
ואז,אני מתחילה לבכות.
איך בני אדם יכולים להיות רעים כל כך,
טבח איום ומחריד,
דבר לא מציאותי,
דבר נורא.
ואז,אם באמת נחשוב מספיק עמוק ואז ישאלו.
מי החיה המסוכנת ביותר בעולם?
צריך מיד לענות לו,
האדם.
תגובות (2)
לצערי לחצתי על לב אחד אבל הכוונה הייתה לחמש אז מצטער מראש ויפה נורא וחזק נורא כל הכבוד על המילים
אני מזדהה איתך במאה אחוז. זה נכון לגמרי. ניצולי השואה הולכים ופוחתים, העדויות נעלמות ונותרים רק המילים והסרטים ויבוא יום שהכל יהיה רחוק מידי מכדי להתייסר ולהתאבל וללמוד לקחים. ועוד אמת-האדם הוא הייצור הנורא מכל והמסוכן מכולם.
כתבת נהדר.