נו, אז מה קורה? -חיים.

הרגע הזה, שאתה מרגיש שהחיים הם חסרי משמעות, שהכל צבוע, ששגרת החיים היא מעגל בלתי נפסק. שאנשים, כן, אנשים. כמוני וכמוך אנשים פשוט נועצים חיצי רעל אחד בשני בלי להתנצל, בלי לחוש שום חרטה, אנשים שפשוט עושים זאת כחלק מהשגרה.
והציפייה, הציפייה למשהו טוב שלעולם לא קורה.. אנשים מצפים לטוב כל הזמן, למשהו שיקח אותם מהמקום הרע שהם נמצאים בו.. למשהו שיגרום להם ולו רק לחיוך קטן..
אך כל התקוה מתנפצת ברגע שמגיעה -והיא מגיעה.
המפלה הנוספת.
ואז שוב חוזרת השאלה:
"אז מה הטעם?"
ואין שום תשובה.. לא, לא הפעם..
אולי כשאמות, אולי במקום ההוא שבו עומדים מול שתי הדלתות, גן עדן- גהנום ומלאכים מקבלים החלטות.
אולי אז באמת נקבל תשובה לשאלה- מה המטרה היא בלחיות.