נוסטלגיה
לִפְעָמִים אֲנִי מִתְגַּעֲגֵעַ לַיַּלְדוּת,
לַיָּמִים שֶׁהָיְתָה יוֹתֵר קַלָּה בָּהֶם הַהִתְמוֹדְדוּת.
לֹא הָיִיתִי צָרִיךְ לְבַזְבֵּז אֶת מֵרַב הַמַּשְׁאַבִּים – עַל הִשָּׂרְדוּת,
וְאַף אֶחָד – לֹא חָשַׁב עַל הִתְאַבְּדוּת.
.
אֲנִי מִתְגַּעֲגֵעַ – לַחַיִּים הַפְּשׁוּטִים,
לִתְקוּפָה שֶׁבָּהּ הָיִיתִי מִתְרַגֵּשׁ מִדְּבָרִים פְּעוּטִים.
מִכַּמָּה טוּשִׁים וְעֵטִים,
קַלְמָרִים וְיַלְקוּטִים.
.
לָרִגּוּשׁ הַזֶּה – שֶׁהוֹלְכִים לַגִּנָּה,
מִמִּשְׂחָק עִם חֲבֵרִים בַּשְּׁכוּנָה.
מִמַּחֲמָאָה מֵהַשְּׁכֵנָה,
מִשִּׁיר יוֹם הֻלֶּדֶת – "גָּדַלְתִּי בְּשָׁנָה".
.
לַחֲוָיוֹת – שֶׁל "פַּעַם רִאשׁוֹנָה",
לַהִתְרַגְּשׁוּת מִפְּתִיחַת הַמַּתָּנָה,
אוֹ תְּגוּבָה שְׁנוּנָה.
אַךְ הַיּוֹם – כֹּל כָּךְ הַרְבֵּה הִשְׁתַּנָּה.
.
הַיּוֹם כֹּל כָּךְ קָשֶׁה לוֹ לִהְיוֹת – שָׂמֵחַ,
וְהַדִּכָּאוֹן הוּא הַיָּחִיד פֹּה – שֶׁצּוֹמֵחַ.
הַסִּיּוּט לֹא נִגְמָר – כְּשֶׁאֶת הָעֵינַיִם הוּא פּוֹקֵחַ,
אָז מָה הַפֶּלֶא – שֶׁהוּא לֹא רוֹצֶה לִהְיוֹת פִּכֵּחַ?
.
.
בְּמַסַּע נֶפֶשׁ קוֹגְנִיטִיבִי – תּוֹהֶה לְעַצְמוֹ אִינְטְרוֹסֶפְּקֶטְפֹבִי,
מִבֵּין שְׁלַל מַחְשֵׁבוֹתָיו, מָה אוֹבְּיֶקְטִיבִי, מָה סוּבְּיֶקְטִיבִי וּמָה בִּכְלָל פִיקְטִיבִי?
.
.
וְאוּלַי זוֹ רַק הַנּוֹסְטַלְגִּיָּה,
שֶׁגּוֹרֶמֶת לוֹ – לַעֲשׂוֹת לָעָבָר אִידֵאָלִיזַצְיָה?
אוּלַי בִּגְלַל שֶׁהוּא שָׁכַח – כֹּל כָּךְ הַרְבֵּה אִינְפוֹרְמַצְיָה,
הַמּוֹחַ מַשְׁלִים אֶת הַמֵּידָע בְּתַהֲלִיךְ אוֹטוֹמַצְיָה.
אַךְ זוֹהִי בְּעֶצֶם מָנִיפּוּלַצְיָה,
כִּי מָה שֶׁהוּא זוֹכֵר – רָחוֹק מִמָּה שֶׁהִתְרַחֵשׁ בֶּאֱמֶת בַּסִּיטוּאַצְיָה,
וְזֶה לֹא זִכָּרוֹן – אֶלָּא הָלוּצִינַצְיָה?
תגובות (0)