נהיה מפחיד

נהיה מפחיד
להגיד את מה שאני רוצה
אני תמיד צריך להיזהר
לא ללכת על הקצה

לא לעצבן את הדוד בשולחן שבת
וכשמדברים על פוליטיקה
להגיד באינסטינקט עוד מעט

והשלום
ממילה של תמימות ותום
מילה שלומדים בפעוטון
הפכה להיות מילה שחושבים פעמיים
לפני שמציבים אותה באיזה מערכון

והפקקים והצפירות והבדיחות והזמירות
והכל ביחד בבלגן
של מצעד החופש
הנאיבי הקטן

והכל ביחד מסתדר
קלישאות קלישאות אומרות יותר
אחר ועוד אחר
ולעולם אולי אשאר

והמשפט הפך למסובך
ארוך מפחיד ומבלבל
ויש עוד שאלה אחת שחייבת להישאל
ממתי כולנו הפכנו להיות כל כך טובים בלשון?
עוד דיבורים על מבנה המשפט ואני מפהקת
והולכת לישון

כולם יודעים הכל
ולא יודעים דבר
בעיניי הוויכוח הזה ממש מיותר

שחקני שייקספיר מדברים בכותרות
צורחים למקלדת בוכים לחצוצרות
וחומוס ופלאפל ועיר הבירה
ואנשי החריף דוחפים קדימה

מטוסים פרטיים ושוקולד
עסקים ערירים נשארים
לבד
דגלי ישראל מתנופפים
בידיהם של גאים ו
שמחים

ומסיבת נשק עושה לי חשק
לשבור מוסכמות באיזה תפקיד נחשק
ויש לנו ארץ נהדרת
שחורה ומפוארת

אנחנו רוקדים על שולחנות
לועגים ובזים לבנות
וכדי להיות מקובלים בכיתה
מאמצים שפה אחרת
זרה ומציקה
לאירוויזיון וגם לפוליטיקה

ויש לי רק עוד דבר אחד להגיד
נהיה מפחיד
נהיה מפחיד