נגמר
והיא עוד פעם לבד
כנראה כי בחרה כך
ואולי קצת כי לא .
היא נתנה לו אפשרות כביכול, אפשרות של בחירה .
הוא אמר לה
כך בטלפון
אני לא מסוגל להיות רציני .
כך הוא מלמל בין קולות של עורבים וחתולות ומילים ברוסית.
אני לא רציני .
והיא מהעבר השני
הודתה לאלוהים .
כי ממש בטוח שהיא הרגישה כי כל העניין קצת לא מתאים לה .
וזה קצת מציק לה .
נכון ?
כי היא רצתה לרצות .
היא רצתה לדעת להיות , היא רצתה להיות הנבחרת ולהנות במקום ההוא .
והשיר יוצא מבולבל .
כמעט ממש כמוהה .
היא רק רצתה לרצות .
ממש הייתה בטוחה שתרצה , ממש הייתה בטוחה , כמו השמיים בליל קיץ , או כמו המזרקות בפארק טדי.
וזה קצת עצוב לה שלא .
תגובות (3)
נימה עצובה…
~..~
תיארת יפה..
אהבתי..יפה מאוד (:
תודה