מתרחקת ממני…

את לא תוכלי לברוח עוד הרבה,
את עוד תגלי לי את מה שעל ליבך מקשה,
צעד ועוד צעד, אני עוד אגיע אל המטרה,
רק חכי, תשבי בשקט, יש לי עוד כמה שניות…

אמרת שאת חושבת על העולם שבחוץ,
כמה קשה הולך להיות לך, איך גופך לחוץ;
אני מרגיש את נשימותייך על פניי,
את קצת התרחקת אבל אולי זה כדאי…

אני זוכר שאת נתת לי נשיקה ראשונה,
אמרת שאיתי בינתיים טוב לך, שאין סיבה להחלפה,
אך עובדה שהתעלמת, לא התייחסת לדבריי,
עובדה שנעלמת, קצת יותר מידי מחיי…

אני צריך להיעלם, להמשיך קדימה ולשתוק.
אני צריך לנשום עמוק, כדי לוודא שהיה לי מספיק אוויר אם אשאר לבד.
אני צריך להסתובב עם חיבוק, כדי שהיה מה שיתמוך בי.
אני צריך אותך לצידי, כי את החצי השני שלי.

ושתי דקות לפני הסוף, לפני שאכבה את האור,
אני רק מקווה לראות שוב את פנייך,
ולהרגיש מעט את נגיעות ידייך,
רק כמה דקות לפני שתעלמי מחיי…