מתרגלים לשקט

עצוב לראות אותו בוכה,
מלקה את הדמעות
כי באמת העולם אכזר,
והוא בן-אדם טוב
"מתרגלים לשקט," היא אומרת לו,
והוא רואה אותה הולכת ומתרחקת
"מתרגלים לשקט כמו לגוף,
כמו לחרטות, כמו לזיכרונות,"

הוא שמע אותה בוכה,
אבל לא ידע על מה ולמה
זה לא קשור אליו בשום צורה,
אבל בכל זאת הוא קצת שמח שהיא בוכה,
זה עושה לו טוב על הלב
אז הוא פותח פחית בירה,
וחוגג את זה בחפלה מזרחית
"תבכי, נסיכה שלי," הוא אומר באושר,
"וכל העולם יבכה אתך
כי העולם עצוב, עצוב, עצוב,
ובאמת יש הרבה על מה לבכות,"