מתנת שקרים

הכל אצלו תעתועי עיניים.
מהרגשות שהוא מפגין
ועד הרכבת המשקפיים.
הוא רואה טוב מאוד
הוא לא צריך שום עזרה.
הוא רואה את החולשות,
את המטרה החשופה.
וזה התחיל בדיוק כך
מקסם כה כביר.
רגע של בידור זול
של ערבוב קלפים מהיר.
גם שם הייתי קהל
והזרקור היה עליו.
גם שם האמנתי
ונשבתי בקסמיו.
וכמו כדור שלג מתגלגל
בדפוס רפטטיבי
הוא שחקן, אני צופה
הוא גאון מניפולטיבי.
הוא ידע מה להגיד
ובתזמון המדויק
אז לא ייחסתי חשיבות
לכל רגע מפוקפק
רק חשבתי בטח זו אני
לא שמתי לב לאצבעות
אני לא מהירה מספיק
לא קולטת את התנועות.
רק חשבתי לעצמי,
איך בחלקי נפלה הזכות?
(להיות להודיני
מושא התאהבות)
אבל הייתי רק מושא
ולא שום דבר מעבר
דבר כה רחוק
אפילו לא נמצא בחדר.

כי ככה הוא אוהב, להשיג
ולצבור את הדרגות
בעבודה, בזוגיות
עם חברים וחברות.
ובדרך הוא שוכח
את ערכי המשפחה
כמה פגעת בכולם
ואמא עוד מחכה לך בוכה.
מוכנה לשוב ולקבלך
מכל מקום ממנו באת,
לא משנה איזו
מתנת שקרים איתך הבאת.
אותה תהום
שבה החלטתי לצלול
ואחר כך דאגתי
שאתה עלול ליפול.
מי ידע שהטורף
הוא טרף קל בשרשרת המזון
הכל יחסי,
הוא לממותה-חילזון.
ועכשיו אותו מסנוורים
בחברת הפירמידה
שצבעה כחול סגול
ובדרך הרס היא המיטה.
כמוך, יש לה אינטרס
שמקדש את האמצעים
היא לא בוחלת בדבר
אנחנו כולנו חיילים.

יש כאן מן השלמות,
מן הקארמה, מן הצדק
מי שיורה שלא יתפלא
שמאחור מוצמד לו הדק.
מי שמושך אותך למטה
בסוף נופל לבד לבור.
אבל אני בחרתי.
אני בחרתי אור.