משפט שדה

מוחה האטום מסרב לי לשמוע,
פסק הדין ניתן לי בלא רחמים וברוע.

כועס אני, ורותח, ואף מבקש,
מאלוהים שיתיר לי גולגולתה לרטש.

קשה היא מאוד, אכזרית, וקרה,
אצלה אין לערער על גזר הדין הנורא.

משפט השדה לפי מוחה הבזוי כבר בא לתומו,
עורך דינה בדומייה אליה מחייך (או שאולי לעצמו?)

אפלל עד מאוד שהאישה הרעה על דינה תתחרט,
ובמקום דממת בית הקברות איהנה מנעימות של קונצרט.