משענת אהבה

כמו תמיד זה לסחוב את החים על גב שחוח
לבכות או לכאוב מכל משב של רוח
השגרה כמנעולים בפתחי הנפש
הרגשות מתבלבלים זועקים לחופש

אז ברחתי אלייך להירגע ולהזכר
לישון בין ידייך, זה כבר להיות אחר
עינייך היו כקרני אור בים תוגה
לא דברו רק לטפו אותי בדאגה

כי נפשי כבר יבשה, מלשאת בעול
תקוותי הקלושה, בעול השגרה מטה ליפול
קיוויתי לשלווה, בימי הזעם
 משענת אהבה, בניחוח של פעם

אז כמו תמיד, מצאתי אצלך חיבוק גדול
חיבוק שיעמיד, הררי כאב בלי לשאול
ולשאוף רוחות של לילה, ולנשוף כאב
עכשיו אני למעלה בליבך האוהב

ולמרות שלמחרת, כבר אהיה רחוק
ליבי שנשרט, אחרייך תמיד ימשיך לצחוק
אז אלמד ממך, קצת מסודות החיים
כי כשאת אינך, אני הסוף בלי אלוהים