משאלת מוות
הלוואי ויכולתי להיות שקט כמו שהאפלה חשוכה,
לנום ולנוח מאובן.
להיטמן מצועף בעפר באיזו גומחה,
לפרוח מהעולם כענן.
רוצה אני לישון בשלווה,
להיעלם הרחק מכאן.
להתכסות ברוך בחוסר תחושה,
לטעום את קיצו של הזמן.
דומם להפוך, קריר ואדיש,
לא לדעת דבר, ולא להרגיש.
מנפש להתרוקן וגם מחיים,
לקפוא ולדום, כחול ואבנים.
להיגמר, לחדול,
לחזור לעפר.
לשכב ללא ניע,
ריק, נוקשה וקר.
תגובות (18)
באופן מאוד מוזר, באמת גרמת לזה להישמע כמו משהו קצת יותר טוב.
כאילו הוא נפתר מכל הבעיות שיש לו בחיים ו'פורש' למות.
"לא אהיה, אך אהיה מאושר".. וואו. שורה ממש טובה.
זה מאוד פסימי. כאילו החיים שלו היו עד כדי כך שליליים ואפורים שהוא לא רק העדיף שלא להתקיים בהם, אלא גם לקח את זה כמשהו שמח.
באיזשהו אופן זה גרם לי להיות רגועה יותר, כמו לקרוא את זה ואז להירדם בשלווה ^^
ממש אהבתי את הרעיון והכתיבה.
~5~
הכתיבה שלך ממש יפה. החריזה והמילים… כל פשוט מעולה.
אהבתי מאוד
תודה, תודה. אני מרגיש מוחמא. הפעם יצא לי מוצלח, כן. אבל זה הכול בגלל פרץ יצירתיות פתאומי שחוויתי לאחר תקופה ממושכת של יובש מסוים. אמנם אל תצפו לעוד הרבה יצירות מוצלחות שכאלה ממני בזמן הקרוב, אני חושש שאותו הפרץ די שכך.
דרך אגב, ממליץ לכם לקרוא את כוכב הקופים במהדורה העברית החדשה בהוצאת ספרות יפה. לא מזמן סיימתי אותו. הסיפור עצמו ממש יפה וחובה לחובבי מד"ב ובנוסף, עם המהדורה הזו כלולים גם עוד כמה סיפורים קצרים ונחמדים ביותר מאת סופרים שונים, בסוף הספר, ככה שזה ממש משתלם. אני ממש אהבתי את הסיפור הקצר "הזירה" מאת פרדריק בראון.
אתה בסדר? משהו עובר עלייך? אני מבינה שזו תקופה עמוסה, לכולם קשה (לכל אלה שלומדים) אבל אתה בסדר?
והשיר יפה, כתוב ממש טוב (וקצר!) אבל עדיין זה נראה כאילו משהו מפריע לך.
הכתיבה יפה מאוד, השיר עצמו מאוד נקי ויפה…. (אין לי הרבה להוסיף, כי התגובות מעליי כבר אמרו הכל..).
אהבתי ממש!
ואוו דניאל אני קצת מזדה איך עובר עלי משהו ואני תמיד אוהבת לכנות את זה לתקופה
ואני יודעת שזה יעבור מתי שהוא
אני מקווה שהכול בסדר
הכתיבה שלך באמת משגעת
היא כול כך מרגישה אמיתי ורציני
אהבתי את המחשבה
ורציתי לישאול עם יש לך פייסבוק
אוהבת שרית
מדרגת 5:)
שיר יפה, החרוזים טובים, המסר מתואר טוב, המשך כך!
"לנום ולנוח מאובן" – לפני יומיים תהיתי איך מרגישים פסלים מאבן *~*
לכול אלו שתוהים, אני בסדר.
Not gonna kill myself. at least not soon.
יש לך פייסבוק ?
ושוב תודה לכול המחמיאים :)
משהו לא בסדר איתי. אני מרגיש דחף בלתי נשלט להגיב בכול פעם שמחמיאים לי. מרגיש שזה יהיה לא מנומס להתעלם. תגידו, יש לכם עצה נגד זה? או שאתם חושבים שזה בסדר…
שרית, שלחתי לך מייל. דברי איתי במייל :)
זה לא המייל שלי :/
שלחי לי מייל ונדבר, אם באלך.
ושל מי המייל? פאדיחה…
חחחח לא משנה >~<
וזה של ההורים
שאני ימצה את המייל שלי אני יגיד לך -__- אופ מה אין לך פייסבוק ?
אתה אומנם הזוי, אבל כרגיל יש מקרים שהחיים יותר טובים כשאתה לא שפוי (או מת). השיר כתוב נחמד, ואהבתי את החרוזים.
אהבתי, טוב… אני אוהבת את כל הסיפורים שלך. אתה כותב מדהים!
תודה