מרעיד
אתה מבין שאני לא יכולה
שאני טובעת בין הבלבולים
שאני שומעת את כל הדברים
שאני נושמת את הנשימות
החולות שלך.
שהדמעות אין כבר
לא איום בשבילי.
מאז שהבחנת בכאב
מתפס אלינו
והלכת.
נשארתי כאן בין פירורי האושר
לבין צרחות הכאב.
נשארתי בין העולמות
ואתה הלכת כאילו
אי שם לא תמצא כאב.
האדמה מתפוררת
ביחד איתי.
המים כבר אינם צוננים כשהיו
מבטי השתנה אל העולם
כבר לא רואה הכל
כמו פעם
רואה הכל עקום ומפחיד
וזה אבוד ובודד ומרעיד משהו
יותר עמוק בתוכי.
תגובות (3)
מאוד אהבתי את הכתיבה שלך, היא סוחפת אותך לסיפור :)
רק הערה קטנטונת:
יש בעיה עם סימני פיסוק, אך זה לא דבר קריטי..
מאוד יפה :)
מציעה לך לפתח את הסיפור\שירה הזה
אהבתי מאוד את הסגנון של השיר הזה אכן עמוק ויפה
תודה רבה,כמה משמח לשמוע!