מרמור קליל
תקוות חדשות, עולם חדש, חיוך לבן.
הצלחות אשר נקטפות בהרמת יד קלילה.
והאבן הכי קטנה תגרום לי חורבן.
כאילו הייתה סכין ישר להילה.
מרמור קטן, מרמור נחמד.
במעמד גדול לא תהיה לעולם.
אך לאכול אותי מבפנים כל יום ויום
יהיה לך כברכה, מרמור קליל אתה.
שורשי העצב אותי לא עצרו.
מוות עיניי הקטנות לא גרם לי לעצור.
גם עיוור ונכה ברגשותיי העזים ביותר.
אך אתה סך הכל שריטה.
אלפי מילים אשר חודרות עמוק
מיליוני הרגשות חולפות מולי
מיליארדי מחשבות אשר מעירות לי יום יום
ואתה הקטן, למה אני מסתכל עלייך?
תגובות (0)