מראתי המיוחדת \ אני שרה

בס"ד
אני שרה,
מזמרת בקולי,
מנקה את מוחי.
שרה, מזמורים נעימים, מטעמים.
המילים, המנגינה,
פורצים מתוכי כמו נחיל דבורים כעוסות.
ואני שרה, מזמרת.
כמו הרוח, כמו ריקוד.
פורצת החוצה, נותנת דרור לנפש.
אהבה בדידות, חופש.
הכול פורץ.
כמו גלים סוערים, מתנפצים.
כמו דמעות כאובות, משתפכות, משתפכות.
שרה, כאילו אין מחר.
נותנת את כל כולי אל מול מראתי.
מדמיינת שאני איזו גיבורה,
ומשתפכת בפני המראה.
בוכה ובוכה.
ושרה ושרה.
מוציאה מפי מילים, ריקודים.
נקודות, נקודות, חיצים, חיצים.
כל מה שכואב נופל על המראה.
כל מה שפגע פוגע במראה.
והמראה היא אומללה,
לא רק את קולי המקרקר היא צריכה לשמוע
אלא גם את כאבי היא סוחבת.
מזל שהיא מן מראה כזאת מיוחדת.
תמיד איתי בעודי כואבת.