מקום ההוא, נטוש אך מוכר
חציתי לבדי,
ארץ ריקה,
הכרתי את השבילים,
כמו את כף ידי.
הרגשתי את האפלה,
מתחת כפות רגלי,
מלווה אותי,
בכל צעדי.
האם זה המקום,
שאהבנו פעם?
האם זה המקום,
שחלמתי עליו?
חשתי אותך,
שוכבת לצידי,
האדמה לכה,
השמיים בוכים.
הזיכרון,
מכאיב כל כך.
אך חיוכך מושלם,
אין לוותר עליו.
אם תוכלי,
אולי נחזור.
למקום ההוא,
נטוש אך מוכר.
אם לרגע,
חיוכך יעלה,
למה שלא?
המקום שלנו.
תגובות (2)
איכשהו השירים שלך באמת מצליחים לרתק בנאדם, אולי בגלל שאחרי שקוראים אותם יש כל מיני שאלות בראש, שאלות סקרניות וטובות כמובן על כוונות ומחשבות… זה מקסים בעיני ^_^
יאפ.
אני פשוט… כל פעם שאני קוראת שיר שלך יש לי חיוך קטן כזה.. ממש כיף לקרוא את מה שאתה כותב..
ואתה כותב מעולה ^~^