מציאות הפנקס הישן
פתחתי את הפנקס הישן שלי ומצאתי את העמוד הזה.
זיכרונות:
הזיכרונות שלי קצת מבולבלים
אני מסתכל אחורה ואני לא מבין
מה אני באמת זוכר
ומה זה סתם תמונות
מה באמת קרה
ומה בכלל המצאתי
זיכרון זה דבר בעייתי
יכול להיות שמאוד סבלתי
אבל אני זוכר שבכלל נהנתי
בסופו של דבר זה טוב
השכל שלי מתקן את מה שלא אהבתי
אני לא רוצה יותר
את כל ההכחשה והשקר
או!
נראה ששוב תוקנתי
ציטוטים:
יש ציטוטים יפים ויש ציטוטים נכונים
נדיר למצוא ציטוט שעונה על שניהם
הציטוטים היפים מצליחים לגעת בלב ולרגש
אבל כשאתה מבין שזה לא נכון
אתה מבטל את המשמעות, היופי נעלם
הציטוטים הנכונים פשוט לא נזכרים
אתה מבין שזה נכון
אבל זה לא נצרב בלב
אותם הנדירים
אלה, היפים והנכונים
נוגעים בלב ונשארים
לתמיד
לקפוץ למים:
אומרים לי שאני צריך לקפוץ למים
לסיים את העניין בשנייה
אני מסתכל עליהם ובעקשנות רבה אומר לא
אני נותן לעצמי להיכנס באיטיות
בהתחלה הביצים קופאות
ואז מגיעות הריאות
הקור מקוץ אותן, גונב את כל האוויר
אני ממשיך לצלול
אחרונה היא הקרקפת
הקור מקפיא אותה, השערות סומרות
הם פשוט עושים את זה ברגע
איך אפשר?!
זה לא כואב?
אני שואל את זה בידיעה שהם צודקים
עדיף לסיים הכל בשנייה, ברגע של כאב
כי כאב זה זמני, חרטה זה לתמיד.
תגובות (3)
תוכן יפה, מעניין אך יש קטעים שהוא נהיה קצת צפוי אבל לא במידה שהורסת. בכל מקרה אהבתי את המסר והתובנות שלך מהחיים.האירו לי את העיניים! מבחינה ספרותית… טוב אני אהיה כנה, זה היה מאוד צולע. אם תרצה אוכל להרחיב
כתבתי את השירים (?) האלו בכיתה ט, ואז כמו היום אין לי אף ידע ספרותי. אני פשוט יורק על הדף את המחשבות שלי. לכן אשמח מאוד לביקורת בונה ממך, כדי שאוכל להשתפר.
נ.ב: האפשרות של להגיב על התגובה שלך לא עובדת מסיבה מסוימת.
נ.ב מכה שנית – אופס, לא משנה, זה עבד…