מפרקים
גל המתחיל בקצה רגלי חוצה את גופי ומעביר בו הדף
מטלטל ונמס בקול הקצפה
גל קטן גל קטן גל גדול גל
כל אחד מהם שוחק את פינותיי
עד שזהו
המפרק יוצא
הגל לא
אני מביטה בכתפי המיטלטלת לידי ונופלת
או שזו אני שעפה
ועוד גל חותך את תוכי ותועה במבוכי חזי
משלח זרזיפים מחניקים למפרקים שעוד לא התפרקו
למה הם מפרקים אם הם לא אמורים להתפרק
אוקסימורון
איזו מילה יפה
היא זורקת עוד גל
החיוך מתחיל להימרח לי על הפרצוף בחוסר שליטה
אני טובעת בגלים מפורקים
תגובות (2)
הכתיבה שלך כל כך מיוחדת!!
השימוש שלך במילים יוצא דופן, סוחף ומקסים כל כך!
נהניתי מהתיאורים המושקעים ומהיכולת שלך לתאר סיטואציה לא ספציפית בצורה ייחודית כל כך. זה נגע בי, יכולתי להזדהות ונכנסתי אל תוך הרגע הקטן הזה שתיארת במילים ספורות,
על אף שהייתי שמחה אם היית משתמשת בסימני פיסוק, אני חושבת שזה היה מוסיף המון :)
תודה רבה! תמיד שמחה לשמוע תגובות כאלה טובות :)
האמת, שאת הקטע הזה כתבתי בזרם תודעה, וכשסיימתי ערכתי, כמובן. ועלתה בי השאלה האם כדאי לפסק או שלא. והחלטתי להשאיר את הקטע ביתמותו ובצורה הכי נקייה שלו. וזה, אני חושבת, מה שמבדיל אותו מסיפורים שאני כותבת. שהם, אגב, תמיד מפוסקים בקפידה.