מעטפת קיפאון

יש לזה וויב של שירי ילדים שמופיעים בספרים מאוירים.
לא הכל התחרז לי בקריאה (אולי זאת רק אני, או שזה בכללי לא אמור) אבל ממש אהבתי את הכתיבה והמבנה. זה קליל וכיפי כזה.
אני חושבת שאהבתי הכי הרבה את הבית השלישי.

חורף כל כך עדיף על פני החום. אני רק מחכה שהקיץ הזה ייעלם כבר.

ילדותי, קליל ובעל נושא רציני זה תמיד ווייב טוב. תודה על התגובה:)

השורה הראשונה של כל בית לוקחת תנופה מהבית הקודם ובועטת בי בריאות באופן שאני אוהבת.. זה הולך ומעמיק עד יצירת פאר שהעומק שוטף אותה ואני לא מצליחה להגיע לסופה, מצליחה רק לשהות שם, שלושה בתים אחרונים הרגישו לו כמו בלבול של אדם שקם בבוקר שלא בטוח איך לסכם את חוויית החורף.. ומי אמר שצריך לסכם אותה? בעטת בנו ועכשיו אתה נבוך מזה שאתה לא יכול להעניק פואנטה, מעגליות נהדרת, צורה? נו, ואיך אפשר להאשים אותך? יכול להיות שהייתי מנסה להוציא נפח מהם ולהפוך אותם לבית אחד, אבל אני לא מוצרט. כיף לראות אותך דני!