מסכות של ילדה

יש ילדה קטנה,
ולה מסכות.
חלקן צוחקות.
חלקן בוכות.
הילדה מסתירה,
ערמות של סודות.
מוחבאים היטיב,
מאחורי המסכות.
הילדה שותקת,
ואוגרת שקרים.
יש לה מסכות,
לכל המקרים.
מול כל אדם,
בכל מקום,
תחליף מסכה,
שאותה תהלום.
מחליפה דמויות,
משנה פנים.
איש לא יודע,
מה יש בפנים.
כשהילדה לבדה,
בחדרי חדרים,
היא מורידה מסכה,
וחושפת שקרים.
היא מסתכלת סביב,
בוחנת סודות,
ולאט לאט,
מגיעות הדמעות.
ילדה קטנה,
עם המון מסכות.
מראות שלווה,
מסתירות צרחות.
לפעמים רוצה,
הילדה הקטנה,
להסיר המסכות,
להיות היא עצמה.
אבל הפחד גדול
מהרצון המתגבר.
היא לא מעיזה,
מהמסכות להשתחרר.
הבדידות עטפה,
העצב העמיק,
כל מסכה,
החלה להעיק.
כך, עם הזמן,
הילדה דעכה,
ואת זה היא הסתירה,
עם עוד מסכה.
בסוף, כשמתה,
אותה הילדה,
איש לא הכיר,
את זאת שאבדה.
רק על המסכות,
התאבלו כולם.
איש לא ידע,
מי הילדה בתוכן.