מסיפורי הספר.

לייבש את הראש, עליון בכוונות טובות
אין מסרקים לאמת קירחת, בוהקת בשמש
פרידה ופחד של סוף, לנשק את המשקוף
כולנו מגדלים שיער, מרד או שלב בחיים
כולנו מסתתרים מאחוריי פוני מנופח
הללויה לצבעים, גוונים של גנבים
אנשים צהובים וזהובים, חומים ואדומים
ויש ירוקים וכחולים, יש יוצא מן הכלל
אבל השיער אותו שיער, עד שהוא נופל
ואז יש כל כך מעט שעליו אפשר להסתכל
אין צינון לאמת רותחת, אדים במקלחת
וכל כיתובי חוסר האונים פתאום נכתבים מעצמם
חיים בין מקלחות, חיים בין תספורות
חיים והשיער מתחלף כפאה, או לפאה
כולנו בעצם שקרנים, שלא מודים בחסרונות
אז כותבים על מראות ומכסים את הקרחות
וזה נמשך, סתם כך, באין מפריע
באפס מעשה.