מנסה ללמד את עצמי לכתוב שירה, שיר ראשון שלי, אשמח לתגובות

מובן מאליו?

מדחיקה את הכאבים,
מחפשת את המילים,
מנסה לא לבכות,
מנסה לא לרצות,

ולרג אחד, רואה טיפה של אור,
ומיד הרגע נהפך להיות לא שחור,
והרגע הזה, שכבר עבר,
חסר לי עכשיו, כי הוא הפך עבר,

אני מסתכלת על המציאות,
ורואה את המרירות,
אני מסתכלת על העולם,
ובוכה כי רואה איך הוא נעלם,

ולרגע אחד, של טיפת מחשבה,
למה אני בכלל כאן?
זה מובן מאליו שאני כאן?
או אולי לא,
אולי אני בכלל לא כאן,
אולי אני ביקום אחר משקיפה משם?

והמחשבות שרצות בראש,
והשאלות שגורמות לי לחשוש,
מה אעשה איתם?
זאת לא אדע

ניסיון, מנסה ללמד את עצמי לכתוב שירה, אשמח לקבל תגובות ועצות