מלנכוליה
אני חולה במלנכוליה
ונגועה בעצבות
מלאה בדיפרסיה
חדורה עגמומיות.
אני לוקה בדיסתמיה
מרה שחורה ודיכאון
האומללות כמו לוקמיה
בדמי זורם יגון.
כי יאוש וציניות,
צער ופסימיות,
הם היי-פאשן.
כי כאב ותענית
וסבל בלי תכלית
הם סממן לאהבה.
טראגדיה וזוועה
עד קצה גבול החישה
הם היופי המודרני.
דכדוך וקדרות
הם כס האומנות
הנעלה.
"כולם נגועים
במחלה לא מוחשית
כולם נגועים
במחלה לא מוחשית"
יוכרז בחדשות
והמגיש המחוכם ישאל
בפלפול מה ובפנים חתומות
"האם בבוא הקץ מדובר,
או שמא בגוזמה במיץ-עגבניות?"
תגובות (4)
את משהו אחר כשאת כותבת כאלה דברים, עליונות..או משהו כזה.
אהבתי מאוד את הרעיון. מאוד מאוד מאוד. דרך ההצגה מעולה
אני אוהבת את החרוזים שהופכים להיות חלק מהטון של השיר :)
למעשה יש יותר אנשים שמתים עקב דיכאון מאשר בתאונות דרכים (זה הגורם השני בגודלו בעולם המערבי למוות)