Zohar S
משום מה אני מחייכת כשאני כותבת קטע כזה. הם כאלה פתטיים.

מלאך המוות המקסים.

Zohar S 12/05/2014 676 צפיות 5 תגובות
משום מה אני מחייכת כשאני כותבת קטע כזה. הם כאלה פתטיים.

הסועדים יושבים באולם,
אוכלים בהנאה,
קול קרקוש המזלגות
נשמע בכל תנועה.

מלאך המוות המקסים
נגלה פתאום,
באמצע האולם
ומחולל מהומה לא קטנה.

כמובן שהם מנסים לברוח,
דופקים על דלתות,
לא שיצליחו,
הרי אך אין דרך חזרה.

מלאך המוות הנחמד,
מוציא את כינורו,
ופותח במנגינה, כה…
מרדימה.

הם נופלים במהירות,
אחד אחד,
חלקם מנסים להילחם,
אך בסוף כולם על הרצפה.
Z.S


תגובות (5)

אין בזה חרוזים

12/05/2014 16:14

    את יודעת, לא בכל שיר חייבים להיות חרוזים.

    12/05/2014 16:37

    והאמת היא שיש בערך אחד, הנאה ותנועה.

    12/05/2014 16:38

זה אכן גורם לי לחיוך.
ולמרות שחסר חרוזים, הוא מצא חן בעייני.

12/05/2014 16:23

    תודה לך.

    12/05/2014 16:38
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך