מכלאות הזהב

וצבע העושר איבד את צבעו
וריח העושר נבלה בהמון
והכול הפך לעבודה שחורה
כדי לקבל זהב לבן

ופתאום הכול נראה חסר תחלט
והזהות נאבדה בין הכבישים
והבוקר נשכח עם הלילות
והאור הראשון לא ניראה שוב
עיניי העובדים
הקטנים הפשוטים
שלא זכו לראות
שלא זכו ללמוד
תמימי האומה
בתוך מכלאות הזהב

עבודת כפיים
וזעת המאמץ
ודם החריצות
לא נראים לעין כול
אלה קיימים בשקט מכלאות הזהב

במלחמות הצדק
אנשים נשכחים
נשמות נרקבות מצער הנאגר בפנים
כשיש כבוד על ההשפלה לא מדברים .