מי שלא נופל – לא קם

אני תמיד נמשכת אליהם.
אל כל אלו שעוד לא התגברו על האקסית,
אלו שלא יודעים איפה הם עומדים בחיים,
אלו שצריכים מרחב.

אלו שמחפשים זוגיות, אבל לא כרגע,
אלו שמחפשים זוגיות,
אבל מחבלים בכל מערכת יחסים בהתהוות,
אל כל אלו שנכוו והקימו חומות.

אני תמיד נמשכת אליהם.
אל כל אלו שמסתכלים עליי ומחפשים בי את הקודמת,
אל כל אלו שמשמיעים לי את המוזיקה שהיא אהבה,
שצופים איתי בסדרות שהם צפו יחד.

אני תמיד נופלת עבורם.
אומרים שמה שנופל נשבר,
אני מניחה שאני כבר מנופצת לרסיסים.

אני תמיד מתאהבת בהם,
נשבת בקסמם, חושבת שהפעם זה יהיה שונה,
שהפעם אפרוץ את החומה.

מאיזושהי סיבה לא ברורה,
אני נאחזת בקשר הלא בריא הזה,
מפחד לאבד אותם, בלי להבין,
את לא יכולה לאבד משהו שאף פעם לא היה שלך.

אז בבקשה, תתאפסי על החיים שלך כבר.
תאספי כל הרסיסים שלך, תדביקי בסבלנות,
בכוחות עצמך, את לא צריכה שמישהו אחר יעשה את זה.

בפעם הבאה שאת מעניקה את הלב שלך למישהו,
אני מתחננת, קחי אחד שרוצה להסתכל עלייך ולראות אותך.
אחד שרוצה בדיחות פרטיות, סדרות ושירים משלכם.
אחד שיחבק אותך חזק בלילה ולא כדיי שלא יהיה לך קר בצלה.

נ.ב –
תמסרי אותו עטוף בפצפצים.
לא צריך חומות, זה סתם קיטשי.