מינימליזם

oliv 25/09/2016 800 צפיות 8 תגובות

זה מרגיש כאילו אהבתי לשיר
והיכולת הזו נלקחה ממני.
כאילו אני חליל
ואין תו לנגן.

זה מרגיש כאילו החלב
לעולם לא יהיה חמאה
וקדרת החלב שוכבת שם
בעצבות
מתמלאת בחמוץ
קרום נדמה כניילון לבן
שם פרוס
ואולי מתמלא באבק
ובכורי עכביש
ככה זה מרגיש.


תגובות (8)

יאוו ממש הזדהתי עם השיר! כל כך קורה לי שאני אוהבת לעשות משהו אבל אין לי רעיון איך לעשות אותו

25/09/2016 20:17

חחחח האמת זה כלל לא על עשיה! זה יותר התבכיינות רגילה על קשרים עם אנשים. אבל תודה על התגובה!

26/09/2016 09:05

מעניין. אני לקחתי את זה ללא לנצל את היכולות שלי

28/09/2016 14:43

מרגיש כמו המחסום-ציור שיש לי לפעמים… ~.~
אהבתי, כתיבה יפה ומעניינת.

28/09/2016 17:46

הבית הראשון יכול להטעות, כך שנוצר הרושם שהשיר מדבר על מחסום או עשיה כלשהי..
כך או כך, פרשנות השיר יכולה להיבדל ממחשבת המקור, וזה לגיטימי לחלוטין; מה שמאתגר הוא לחפוף בניהם

30/09/2016 15:12

מדהים. בהחלט יש לך יכולת לכתוב שיר, ויכולת מרשימה אם כבר מדברים.

03/10/2016 10:09

וואו לא שמתי לב להצטברות התגובות. לא סתם מישהי, מובן לגמרי ולא סותר. ספיר, תודה רבה על התגובה, זה מעניין. בייל, אני אפרט: חוסר יכולת המימוש לא קשורה ביכולת כתיבה או ציור אלא ביכולת לממש קשר מסויים, אלא שאתה כבר יודע את זה. דני, אני חשבתי עלייך אחרי שקראתי את הצורה בה דברים חורזים אחד עם השני. אני מודה שבכל זאת התגובה שלך מפתיעה אותי. אנסה לכתוב כך שנית בהזדמנות. היה נהדר לקבל ממך תגובה.

06/10/2016 00:53

האמת, סתם בשביל הפרוטוקול, כתבתי את זה לאחרונה בשיברון לב מאוד גדול. כל כך גדול שלא ידעתי איפה לקבור את עצמי. סתם, הרגשתי את החובה לשתף.

06/10/2016 01:01
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך