מין לילה כזה

זה מין לילה כזה,
שבחוץ קר,
אבל בלב חם,
וג'ייק באג צורח בכל הכוח באוזניות.
ואני לבד בחדר,
לבד בבית,
לבד בעולם.
אבל אני שמחה,
למרות שאני לבד,
או אולי בגלל שלבד.
כי אני לא בודדה,
אני רק לבד.
ובסך הכל אני אוהבת להיות לבד.
כי אני יכולה לא לדבר,
ולא להיות חייבת להיות נחמדה,
או לרצות אף אחד.
ואני יכולה להיות רק עצמי,
בלי שזה יפריע למישהו.
והרוח נושבת,
ומזיזה את התריסים,
והחלון חצי פתוח אז טיפות גשם נכנסות לחדר.
וכל טיפה היא כמו ליטוף קריר בשבילי,
ותמיד אהבתי גשם.
ופתאום לא אכפת לי שאין לי אף אחד בעולם,
ושאין לי עם מי לדבר,
ושלפעמים אנשים חושבים שאני בודדה.
למרות שכשאני חושבת על זה,
לא רק שאני לא בודדה,
אני גם לא לבד.
כי כשהגשם שולח טיפות ללטף אותי,
והרוח מספר סיפורים,
וג'ייק באג צורח בכל הכוח באוזניות,
אי אפשר להרגיש לבד.