מילים מכושפות
מעלף לראות את השירים שכתבתי
כתובים בספריי שחור על המדרכה
כולם צועדים עליהם באדישות
כאילו הם לא משהו מיוחד כל-כך
ואף-אחד לא נעצר לקרוא
מה לעזאזל כתוב שם
כי אני רוצה לעצור את התנועה
לגדר את קטע המדרכה
להציב פנסים לצד השירים
כדי שיוכלו לעמוד ביראה חרישית
לקרוא אותם גם בלילה
למלמל את המילים המכושפות
שיהפכו להם למנטרה
בכל אשר יפנו בחייהם
כמו לחם הקודש על לשונם.
תגובות (6)
האמ כן!
ואני הייתי רוצה שהיית טורח להגיב על התגובות שלי!
השיר הזה בהתחלה נשמע כמו התבכיינות אבל בסוף בחרתי להבין שזו הקצנה ובעצם לגלוג על רצון של אנשים להיות כל הזמן במרכז. אחרת זה מרגיש ילדותי ולא התחברתי.
אגב אולי אני סתם טיפשה שלא מבינה נכון כלום. אשמח אם תתקן אותי ותסביר לי את הכתובים שלך. הו וגם אשמח להתייחסות על התגובה הזו. אחרת ארגיש משהו כמו "קישטה" ואפסיק לטרוח להגיב לי פה
אני לא מגיב לתגובות כי פשוט אין לי מה לומר. לכל אחד יש פירושים שונים ליצירות, ואי-אפשר לרצות את כולם. זה יפה בעיניי זה, ולא יפה בעיניי זה. אני לא כותב מתוך היגיון. לא בסמלים, ולא ב"כתב חידות", אני זורם, אבל לפעמים, או אולי לרוב, צצות משמעויות, או שלא. וגם אם אין משמעות, גם ההנאה מהיצירה ללא משמעות, יש לה משקל.
הוו אוקיי אני מבינה.
תודה על ההסבר (:
את צודקת, אני אגיב בחזרה. הרי זה המשחק באתר הזה. נרשמתי לפה מזמן, אבל התחלתי לפרסם רק היום. לא התכוונתי לזלזל, חס ושלום. זו פשוט התאקלמות של טירון באתר.
חחחח זה בסדר
לא לוקחת ללב! יש כאן הרבה שלא מגיבים
אין לך מה להצטער, בכנות
♥