מיהו יהודי?

קטע יפה מאוד. אינני יהודי, אני נוצרי. אבל אני אוהב את מדינת ישראל ואין לי ארץ אחרת.

זה מושלם וכל כך נכון. אני יהודית, אולי אחד מהוריי נולד בארץ אחרת, אך זה לא מבטל את זה שאני יהודית. אולי אני לא שומרת שבת אך אני מאמינה בה' בכל ליבי.

אני חייבת לומר לך שיצא לך קטע מדהים וטוב יותר ממה שאתה חושב שהוא. אינני יכולה להיות בטוחה שהתכוונת לעצמך בשיר, אבל מין הסתם זהו נושא חשוב בעינך כיוון שכתבת עליו שיר, ולכן אתייחס לתוכן.
אני יהודית, דתייה לאומית, ויש בבית ספרי הרבה שיעורים והרצאות על "מה זה אומר בשבילך להיות יהודי".
בשבילי להיות יהודי זה להיות אדם טוב יותר, בין השאר. אולי זה נשמע מתנשא, אבל אני באמת חושבת שזה שאני יהודיה מייחד אותי משאר העמים. בין אם זה במנהגים, בין אם במצוות. ככה חינכו אותי. אבל אני חס וחלילה לא מזלזלת בשאר העמים, חס וחלילה! אני פשוט חושבת שהתורה שניתנה לנו וכל המצוות הנלוות אליה עושים אותי בנאדם טוב יותר.
אז השאלה פה היא, מה זה אומר בשבילך להיות יהודי? רק תחשוב על זה, אני לא שופטת אותך.

הסיפור כתוב נהדר. עברית, פיסוק, עימוד, תחביר – מדהים.
הייתי מוסיף שורות רווח בין שאלה לתשובה, אבל גם כך זה בסדר.

"אחי ואחיותיי" – בכוונה? אח אחד? או שמא "אחיי"?
"חגיי נחגגים [ב]דרכי" – לא "(כ)דרכי".
"מאז ינקות[ו]" – כנראה טעות הקלדה.
"ואינו יכול לקבל…" – מתייחס לעובדת היותו בוגר? או שמא "[ש]אינו יכול" – שמתייחס לעובדת היותו אדם?
"כחלק שלם מעמ[ם]" – לא "עמ(י)". נקודת המבט היא "שלהם".
"מתנגד" – לא 'מנתגד'. ממך אני מצפה לדיוק.
"אובדת [עצות]" או [מאבדת] עצמה לדעת". הביטוי שרשמת – לא קיים בעברית.

ככותב, נימקת היטב את דעתו של בן-שיחו של המספר, אך דווקא המספר – גיבור הסיפור – נותר ללא הנמקה.
במקום להתעמת – המספר בוחר להתייאש. לא מובן מאליו.

אני לא גזען, אני שונא את כולם.