מטא חיים

עין כאיוולת, יד לפיו של קהלת
סתימת פיות או היסחפות השאריות
שואגים כאריות ושוגים כדי לא להיות
אנחנו כאלה, ואחרים לא, כדרך פלא
והאנטרופיה שבמוח הופכת לכלא

שבירת הקיר הרביעי, לדבר אל הקהל
כאל מצלמה, החלפת רעש בדממה
לכתוב אהבה ולא להרגיש דבר, אכזבה
לכונן על השמחה שאבדה בלא להתכוון
אני אדבר אל עצמי עד שלא אוכל יותר
עד שאחד מאתנו יבין שאנחנו לא לבד

פסיכואנליטיקאים מדלגים במגפיים
מעל שלוליות מחשבה, זהירות מהמים
הפכנו עצמו למטא, מחכים למכת הפתע
ובפיזיקה כמו שבליריקה, יש לחכות לרתע
אז לכתוב וללמוד, לפחד קצת מהעוד
אבל אם זה מה שיש, אני אתרגש
כל זה משחק, אז אני משחק