מחשבות הכוכבים.
עיניי מעיפות מבט, לעבר נדנדות שבורות,
כוכבים חגים מעל, מעלים למים זיכרונות,
מילים נשבות ברוח המלטפת את עורי,
צלילי מנגינה שקטה שנישאת איתה
חוזרת על
מנגינתה הישנה.
"המחשבות שלי הן כמו כוכבים," אמר,
קולו רגוע כדשא העוקץ את זרועותיי.
"נוצצות, אך תמיד עם עקבות עצב."
צחוק הדהד באוזניי, מאושר.
ישן. ותמים.
ושוב אני מביטה בכוכבים,
מחפשת אחר מחשבותיו.
שנעלמו,
מזמן.
תגובות (2)
וואו. הכתיבה שלך מדהימה.
וברוכה הבאה לאתר! אני מקווה שתפרסמי כאן עוד דברים ^^
ואת אוהבת אשמת הכוכבים (כלומר, תמונה מקסימה), אז אני כבר אוהבת אותך :>
אני חושבת שפה ושם יכול להיות שהיו ניגודים שסטרו זה את זה, אבל זה היה ממש טוב.
בד"כ חדשים לא כותבים בניסוח גבוה ואני שמחה שאת כתבת בשפה גבוה, אוצר המילים לא רע בכלל.
זה היה ממש טוב.
נכון, תמיד אפשר להשתפר, אבל השם אחלה והשיר עצמו אחלה.
בהצלחה בהמשך הדרך,
המעודדת.