מחר זה רק מחר

מחר זה רק מחר, והיום עוד לא נגמר,
נהיה כבר מאוחר, אבל אני מסתכל עוד על הזמן שנשאר.

מפחד שהיום יגמר, רוצה להמשיך עוד קצת יותר,
ובכן אני לא אשקר, אני מפחד להתחיל עוד יום אחר.

אוחז ביום אתמול בכוח, מפחד לתת לו לעבור.
מפחד שאם יגמר היום, את זמני אני אגמור.

מפחד שאשתנה מחר, או שאהיה מושפע.
לא רוצה להיות אחר, חושש להתחיל את היום הבא.

אומר לעצמי, "תישאר" עוד לא מאוחר,
היום זה עוד היום ומחר זה רק מחר.

מחר יגיע רק מחר, אך השעה כבר מתאחרת, דקה אחר דקה שעוברת ונגמרת.
אין לי זמן עוד להספיק הרבה, היום כבר מאוחר, אך אקווה שהתעורר לבוקר של מחר.