מחפשת

לעמוד מול הבחירה
להביט בה ולבחון
זה מה שרשמו עבורי?
לאן לפנות ובאיזו דרך לבחור
לאתר את דרכי אל האינסוף ומעבר לו
לתהות בכל זמן נתון האם לשם אלך.
תלטפי את עצמך ולאחר תצבטי,
את ביקום מקביל אך איש אינו רואה.
קצרי חצאית המונחת על מותנך הצר
ודאי שהכול מונח שם נכון.
דבר לא אבד לך מבין כל הצללים,
את ממשיכה לתור ולטייל
נופפי לשלום אל האנשים
אנשים חסרי תווי פנים, חסרי יעד
ומצאי עצמך במשעול סבוך קוצים
לא תדעי את הדרך לשם.
מצאי שלווה ונחת, ילדת פלאים קטנה
קסמייך אינם בנמצא,
נשמי עוד נשימה ארוכה אשר תוביל אותך
במצעד חייך.
ואת לא מבינה מהיכן זה נובע
נוירונים מתוך מוחך נאכלים אט אט
יוצרים קצרי חשמל ארוכי טווח
מבוך מטורף ומחול מכושף
מתחולל שם בקודקוד גופך.
הבחירה כעת קשה מנשוא
ואת עצמך איבדת עוד במיטתך
עובר עולל על לא עוול בכפו
ומנעת חיו פן לא יסבול
את סבלך ולא יכאב
את כאבך.
תבחרי נכון טיפשונת קטנה.
מי הכסיל אשר טמן באוזנך
מילות שנאה ואכזבה
ותחפשי אחר אותו יקום לא נודע.
הם צוחקים עלייך מרחוק
הם מרחמים עלייך מקרוב
ואת פניהם לא תוכלי לזהות ,
יצורים אומללים.
המשיכי ללכת לשם, השיטי ידך
ונסי לגעת, להרגיש את אשר על
קצות אצבעותיך.
ציפורן אכולה מדאגה ודופק מהיר
נשמע.
ליבך קפא ופנייך נפלו
רגלייך דעכו וידייך נשמטו.
פלי ארצה מטומטמת!
מכשולים רבים טמונים בדרכך.
חולצתך המתנופפת לא תועיל במאומה
וכי תיווכחי לדעת ולהכיר
באותה בועה קוסמית שבה את עטופה.
תגני על ציפור נפשך האבודה, כי כנפיה עייפו
לסחוב את משאת נפשך.
השמש לא זורחת כאן
היא ברחה מלחץ האוויר שלא נותר בך.
אפלה וערפל ילוו את דרכך
בה בשעה שתחפשי קצת
רק קצת
חמלה.