מושר הסכל
סוף דבר הכל נשמע
אם לא תסגור את התריסים.
כל הדרכים מובילות לרומא –
ככה גם כל המיסים.
לידך חתול שחור
והמזל הוא רע ומר,
לא לך, תהיה רגוע –
לחתול אשר עבר.
את מה ששנוא עליך
אל תעשה לחברך,
תעשה מה ששנוא
על החבר 'שך, אלא מה?
אין דובים ואין גם יער,
אין עשן – אז אין גם אש.
עשיר שמח בחלקו,
כי מה עוד יש לו לבקש?
בשולחן נתקע הבוהן,
וגם החשמל נפל.
לא נורא, יהיה בסדר –
אין ייאוש בעולם כלל.
פעם ביום תאכל תפוח,
כך מהרופא תחמוק,
אלא אם באורח פלא
התפוח אותך יחנוק.
הזרזיר הלך בבוקר
הלך לו אצל העורב;
הוא חייב לו מאה שקל
עליהם הוא התערב.
כבר עדיף ציפור ביד
משתיים במכה אחת.
בן־גוריון יצא קירח
לא מכאן ולא מכאן.
יש חתול בתוך השק,
ומחטיפים לו קצת מכות.
הוא בסדר, אל תדאג לו,
יש לו תשע נשמות.
זה קשה קצת להבדיל
בין ההשכל והמוסר;
בין כה זה כבר לא חשוב
כי פה השיר הזה נגמר.
*מאת asaf*
תגובות (5)
לא יודעת אם זו היתה המטרה, אבל השיר הזה נורא הצחיק ושעשע אותי. ממש אהבתי את החריזה והמילים- בבתים האחרונים קצת פחות זרם לי אבל זה עדיין ממש טוב.
אני שמח מאוד שהשיר שיעשע אותך; זאת אכן הייתה מטרתו:)
לא כל כך התחברתי. אבל אני אדם שקשה מאוד להצחיק, ובכללי, אני לא אוהבת שירים שמטרתם להצחיק, כיוון שהם נראים לי מיותרים, ומציגים אמת חלקית. כן אהבתי את החריזה ואת העובדה שהשתמשת בקומץ מילים משפה גבוהה, שלדעתי הוסיפו לשיר. חייבת לציין שהטקסט הזה נראה לי שונה מהקטעים הרגילים שלך שאני קוראת באתר, אבל אולי אני מדמיינת.
אתנה – זה הגיוני. אין דבר יותר סובייקטיבי מהומור. אני יותר מתחבר להומור איגיון, ומעדיף בהרבה כשהמשונה והיוצא דופן מגיע באמצעות כלי מסודר ו"מאורגן" כמו שיר, עם חרוזים ובתים ומשקלים. הניגודיות היא זאת שמצחיקה אותי, לרוב. וזה, בעצם, רוב ההומור שאני משתמש בו בסיפורים שלי פה באתר (האלה ההומוריסטיים)
שיר נחמד, אהבתי :)
בעניין אחר, זה לא קשור לשיר, אבל איפה הסדרה שלך "משהו מוזר קרה במקום כלשהו"? חיפשתי אותה ולא מצאתי באתר.