מורות דרך
סוער
בין עמודיי.
אני חושב
שנזכרתי איך
לכתוב.
המילים בשחור
על עורי הלבן
מעוררות זכרונות
קבורים.
מחר אצמיח
עוד גף חדש, צחור.
אכתימו
במשפטים.
על גופי ניסוחיי
כמו צלקות הם.
עבר, הווה ועתיד.
לנצח יאירו פסקאותיי
את הדרך ללבי
כמורות דרך.
תגובות (0)