מוקדש להוא.
אתה שנון ומצחיק,
בכול פעם שחיוך מתרחב על פניך
נוצרות שתי גומות בשתי צידי לחייך.
אפך ישר וסולד, ופיך מגלה מאחוריו שורה של שיניים לבנות וישרות.
פניך מעוטרות בזיפים עדינים,
וצחוקך גורם לי לחייך.
עורך שחום לעומת עורי הלבן,
ידיך חסונות לעומת ידיי הדקיקות.
אתה בחור נאה וכריזמטי לכול הסובבים, אתה יודע בדיוק מה לעשות ובאיזה מיימדים.
אתה מושך תשומת לב גם כשאתה שותק,
אתה בדיוק הטיפוס שממנו אני רוצה להתרחק.
בואו נאמר שלא כול סיפור הוא סיפור אהבה,
ובטח כשאת מגלה שעד עכשיו היית תמימה.
לא כול סינדרלה מוצאת נסיך,
יכול להיות שזו לא עוד אגדה שהוא צריך.
כשהייתי קטנה שמעתי על רומיאו ויוליה,
יכול להיות שיוליה היא סתם עוד סתומה.
אובססיבית, וכול כך עיוורת,
ורומיאו נפל על עוד מכוערת.
אז בוא נשכח מסיפורי אגדות ונתבגר,
זה מה שרצית, לא?
אתה תמשיך לדפוק על ימין ועל שמאל,
אני אזהר לא למעוד וליפול.
על אחד כמוך, זה בטוח,
אל תאמר מאיזה שיר זה לקוח.
רק עצה קטנה להמשך המסע,
אל תחפש אחת כמוני,
תהיה בטוח שלא תמצא.
תגובות (1)
אה! אני זוכרת אותך מפעם! DX
הו, אני כל כך אוהבת את הכתיבה שלך, היא יפהפייה וייחודית.
אהבתי מאוד ♥