מוכר ציפורים

הוא מוכר ציפורים, צהובה בעשרים,
סוגר אותן בכלוב, העולם הזה מדהים,
הוא מוכר ציפורים, ואדם רוצה לקנות,
מראה את הכלובים, הציפורים מבועתות,

האדם מביט בהן, בוחן אותן בעיניו,
רואה ציפור סגולה, מיוחדת במינה,
כנפיה צבועות, פעם היא הייתה שחורה,
רואה גם אדומה, על גופה דם כצבעה,

רואה אחת תכולה, נקודות על גופה,
האדם מתקרב מעט, עוד דם שנקרש,
יש גם אחת כתומה, כנפיה מעט קרועות,
אבל בגלל צבעה, המוכר ממליץ מאוד.

האיש שואל, כמה זה לכל הציפורים,
המוכר משתנק, מנסה לחשב, זורק מספר,
הוא אומר מאה חמישים, האדם מהנהן,
בסוף הוא בוחר כמה שלא התעללו בהן.

הוא משלם למוכר, המוכר שומר את העודף,
האדם מחייך למראה הכלובים הכסופים,
הוא מביט בצער, על גוססות בכלובים,
מגחך, חבל שבהן לא התעללו מקצוענים.