מוזיקה הספרות

נעם לי רעש זה שנטש אותי
לו ליכולתי לא יטול עוד…
מה מד לרע שנעשה?
הד אני לעצמי לרעתי.

קרה זה כ-רה
צליל דליל שצל שאל.
למה מר ורע הייתי?
ביום חם שכזה.

ביום חום זה
הכל היה כהרגלי.
שמש שומרת מכל רע,
החמה נמה זמן מה,
נגה סגה לעניינה,
ארץ רוצדת כתמיד,
מאדים האדים מרוחו,
צדק צדק לעד,
שבתאי שבת שומר,
אוראנוס ונפטון בניסיו להיות ברז.
בקיצור ניצור לי הופעה שהושעתי ממנה
ואיתי תם המשחק.

הנגינה הזו למדינה שלמה דמתה,
לסנפוניה נירדפת מיופייה.
למה עשיתי רשע?
רק רקודם נזכר בפי אחרים.

זהו זכרוני מזמנים עברו
כאשר הנשרים שרו
והטבע ניבע מיופיו.
זה היה זמר הזרחוני של גרמי השמיים
זו היא מוזיקה הספרות.

למה הרסתי? למה רסקתי?
מחזה כה חד ומפואר.
אם אל זמן זה יכולתי לחזור
כאשר עוד סוד הסולו נגלה לי.

אם ליכולתי יטיל עוד הרצון של
הצופה הצעיר המעורר את סביבתו
שלא איבד אבן השרה וקשוב שוב
ושוב למוזיקה הספרות שכל כך נעה
לאוזניי.

היא מוזיקה הספירות הנורה לעברנו
לעיבוד הטוב וטמון בתוכה המוזיקה
האידיאלית.