מודה אני לפניך

מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ,
שֶׁאֲנִי לֹא מֵבִין לָמָּה הֶחְזַרְתָּ לִי אֶת נִשְׁמָתִי.
אַךְ אֵין לִי הַשָּׂגָה – בְּעֹמֶק מַחְשְׁבוֹתֶיךָ,
בִּגְלַל מֻגְבָּלוּת – מַחְשַׁבְתִּי.
.
תּוֹדָה שֶׁאַתָּה מַאֲמִין בִּי,
גַּם כְּשֶׁאֲנִי הִפְסַקְתִּי לְהַאֲמִין בִּי.
הַלְוַאי וְיָכֹלְתִּי לֶאֱהֹב אוֹתְךָ – בְּכֹל לִבִּי,
אַךְ אֲנִי בְּקֹשִׁי – אוֹהֵב אֶת עַצְמִי,
בִּגְלַל הַיֵּצֶר – שֶׁבְּקִרְבִּי.
.
אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ,
אַךְ הוּא מוֹנֵעַ מִמֶּנִּי.
כַּמָּה שֶׁאֲנִי מִתְחַזֵּק – הוּא עֲדַיִן יוֹתֵר חָזָק מִמֶּנִּי.
וְאוּלַי זֶה רַק נִדְמֶה לִי?
.
לִפְעָמִים אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת – חֲסַר בְּחִירָה,
בִּשְׁבִיל מָה אֲנִי צָרִיךְ אֶת הַדִּילֵמָה הַזֹּאת – שֶׁל טוֹב וְרַע?
לָמָּה אֲנִי צָרִיךְ לִבְחֹר – בֵּין הַמִּצְוָה לַעֲבֵרָה?
הַרְבֵּה יוֹתֵר קַל לִהְיוֹת – רוֹבּוֹט חֲסַר הַכָּרָה.
.
אַךְ אֵין לִי בְּחִירָה – הַאִם לִהְיוֹת בַּעַל בְּחִירָה.
וְזֶה פָּרָדוֹקְסָלִי – לְהֵאָלֵץ לִהְיוֹת בַּעַל בְּחִירָה,
בְּלֵית בְּרֵרָה.
.
אַךְ רַק שֶׁחָשַׁבְתִּי לְוַתֵּר עַל הַבְּחִירָה – הֵבַנְתִּי אֶת עֶרְכָּהּ,
בִּלְעָדֶיהָ – הַנֶּפֶשׁ חֲנוּקָה,
בִּפְנֵי מִי שֶׁנִּסָּה לְצַמְצֵם אוֹתָהּ – הַדֶּלֶת נִטְרְקָה.
הַבְּחִירָה עֲלוּלָה לַהֲפֹךְ אֶת הַדֶּרֶךְ לַתִּקּוּן לֶאָרֻכָּה,
אַךְ בִּלְעָדֶיהָ הַנֵשָׁמָה לֹא תַּשִּׂיג – אֶת מָה שֶׁאֵלָיו הִיא הִשְׁתּוֹקֵקָה.
.
וְזֶה מַדְהִים – אֵיךְ שׁוּם דָּבָר לֹא מְיֻתָּר,
לֹא הָאָסוּר – וּבְוַדַּאי לֹא הַמֻּתָּר.
וּלְכֹל אֶחָד יֵשׁ דֶּרֶךְ אַחֶרֶת – לְגַלּוֹת אֶת הַנִּסְתָּר,
אוּלַי אֲפִלּוּ – דֶּרֶךְ שִׁיר מְאֻלְתָּר?
.
.
בְּמַסַּע נֶפֶשׁ קוֹגְנִיטִיבִי – תּוֹהֶה לְעַצְמוֹ אִינְטְרוֹסֶפְּקֶטְפֹבִי,
מִבֵּין שְׁלַל מַחְשֵׁבוֹתָיו – מָה אוֹבְּיֶקְטִיבִי, מָה סוּבְּיֶקְטִיבִי וּמָה בִּכְלָל פִיקְטִיבִי?
.
וְאוּלַי אִם רַק נַאֲמִין בְּעַצְמֵנוּ,
כְּמוֹ שֶׁאֱלוֹקִים – בְּכֹל יוֹם מַאֲמִין בָּנוּ,
נַצְלִיחַ לְהִתְגַּבֵּר עַל הָאַשְׁלָיוֹת – שֶׁל הַיֵּצֶר שֶׁבְּקִרְבֵּנוּ,
וְנַגְשִׁים – אֶת תַּכְלִית קִיּוּמֵנוּ?