מה שעוטף מסביב
השטיח תמיד היה כאן-
מעל פני השטח,
ומתחתיו דברים שנשכחו מזמן
מחשבות מציקות
חוויות מודחקות
הזיות חונקות
ובכל יום השטיח מתקפל מעט.
שומרי ראשך תמיד יהיו כאן-
כדי לתת לך דחיפה.
דחיפה שנראת להם נחוצה
אך חזקה מדי ומעיפה
לתוך תהום
לשום מקום
שבו לא תהיה אתה.
הצליל תמיד היה כאן-
לטוב ולרע.
צליל צחוק ואינספור רעשי צעקה,
שטף מנגינות פוגעות ברקה,
וכמו אהוב נצחי תגרש את הצליל
וישר לאחר מכן תחזור אליו בחזרה.
והשקט תמיד היה כאן,
ממתין בנחת
אך לא לך.
עבורך מחכה צלחת,
ארוחה
והמנה העיקרית היא כמובן
שפיותך.
תגובות (5)
וואו! אהבתי.
השטיח הוא מטפורה הבאה להציג מצב בו אדם נמצא בקונפליקט פנימי תמידי החיי את כל חייו בחשש מכך ש״האני האמיתי״ שבו יחשף לעיניי כל.
אהבתי גם את האירוניה שב-״שומרי הראש״; שבמקום להגן עליך מכל משמר, רק מובילים אותך אל סף התהום- פה המצב הוא חברתי, במקרה הזה ״שומרי הראש״ יכולים להתפרש כחברים.
ובפרשנות מעט שונה- כלחץ חברתי, המשפיע על האדם לרעה.
הבית השלישי מתאר את טיבעו המזוכיסטי, אפשר לומר, של האדם הנמשך לכל דבר המסב לא רע- כגון שתיה, עישון, סמים ועוד מגוון רחב של אהבות חסרות טעם.
מסכימה עם התגובה שמעליי, השיר מדהים ואהבתי את הדרך שהצגת אותו.
בייל תודה על התגובה! נחמד לשמוע את הפרשנות שלך. בבית הראשון צדקת בכוונות שלי-(למרות שאין באמת "צדקת" כשזה נוגע לכתיבה) אבל רציתי להוסיף שההסתרה של האדם היא לא רק מפני הזולת אלא גם מפני עצמו, מחשש שלא יוכל להתמודד עם מי שהוא באמת ועם הרצונות האמתיים שלו.
הבית השני גם נכון, אבל כשכתבתי אותו התייחסתי גם ובעיקר להורים, וזה כבר יותר אישי לגבי אז אני שמחה שלקחת את זה למקום שלך.
ילדת הסיפורים- תודה רבה. זה באמת נחמד לשמוע
ואאוו דניאל זה מדהים
יאא את פה! תודה רבהה