מה שנקרא חיים

ביום מן הימים
אבקש לשבת ולדבר עם הכוכבים
על הא ודא, על מה שנקרא חיים
על אהבה ששורפת באמת מבפנים
על אכזבה על כישלון, על חיסרון מול יתרון
על החיוך שגרם לי להתאהב
על הבחור ששבר לי את הלב.
על הבדידות. על טעות אחר טעות אחר טעות.
אשאל אותם איך זה מרגיש להיות בגובה כי לא הרגשתי זאת מזמן, אספר שהתעייפתי מללכת בלי לדעת לאן.
על אור שקשה להחזיק דולק, על מקום שמרגיש חונק.
על חיוך מזוייף בלי טיפת אמת, על צחוק שלא מצליח באמת לצאת. על מעבר דירה בין חדרי הלב, על מה שבאמת באמת כואב. על תהיות, על אי קבלה עצמית
על ההרגשה כאילו עוברת עלייך משאית.
אשאל על המעמד, איך אפשר להיות מוקף בעוד המון כוכבים ועדיין להרגיש לבד.
על רגעי שקט ורעש אין סופי
על כל התסביכים ביני לבין עצמי.
אשאל על האושר, אם הוא בא רק בפעימות
כי די, הלב שלי עייף ממלחמות.