מה שהייתי צריכה לומר

אני אוהבת אותך.
באמת.
אני אוהבת אותך וזה מה שחשוב.
זה מה שרציתי לומר.
כן.
זה מה שהייתי צריכה לומר.
אבל כמובן שלא אמרתי דבר.
טיפשה אחת.
ועכשיו יש געגוע.
רק געגוע.
אין פה שום דבר אחר.
אולי כמה פיסות ,חלקים של כאב.
לא, זה לא כאב.
זה לא יכול להיות כאב.
ואולי בכל זאת יש בי כמה חלקים של הכחשה?
אולי גם חלק קטן של אכזבה?
חלק, ועוד חלק ועוד חלק.
מיליוני חלקים קטנטנים שמרכיבים כל תחושה ותחושה בי.
מרכיבים אותי.
ועכשיו הם הופכים לחלק גדול יותר.
חלק ממני.
כן.
זה מה שזה.
אבל אני עדיין אוהבת אותך.
באמת.
כל כך.
זה מה שכל אחד ואחד מהם זועקים. צועקים. צורחים.
אני כל כך אוהבת אותך.
זה כל מה שהייתי אמורה לומר.
אבל זה בהחלט לא מה שיש עכשיו.