מה שאיש לא חלם

בית א.
הנני פותח, בפני העולם, דלתות חדשות.
רעיונות לא חשבו, לא חלמו מעולם, לא ביטאו הרגשות.
רצונות כה כמוסים, ששתקו עד עתה, ועכשיו הם פורצים.
כמים ים מכסים, ככיסוי למיטה, הם צומחים כמו עצים.

פזמון.
יניבו, פרות למכביר, טעמם טעם האושר.
קלים הם כאוויר, ימריאונו כנשר.
יעמיקו חקור עד אין סוף, להבין ולחשוף.
יתאחדו עם הכל עם הטוב, לא יוכלו לעזוב.

בית ב.
יקרה מה שאיש לא חלם, בעיניים קמוצות.
כן בין זה לזה, בין כולם, החומות נמסות.
עולים ומבצבצים, ערוצים של שיחה, וקשרים נמרצים.
מחליפים מבטים, מסירים עוד משוכה, הכוחות מקיצים.

יניבו…