מה הפכתי להיות?

לפעמים אני עוצרת וחושבת למה הפכתי להיות;
הפכתי לרעה, לאחת שעושה יותר מידי בעיות.
לפעמים אני נזכרת שהייתי מגנט חברים,
אפילו שלא התחלתי לספר את כל השקרים.

הייתי מחייכת לעולם כל הזמן ללא הפסקה,
נדמה שעכשיו החיוך שלי קיבל צו הרחקה.
אהבתי את איך שאני נראת, איך שאני נשמעת,
עכשיו אין מצב בחיים שאגיד על עצמי שאני משגעת.

היו ערמות אנשים שרק אמרו שהם אוהבים אותי,
ולא היה אחד שהיה אומר שהוא לא רוצה להיות שלי.
היו לי ערמות אנשים שאמרו שהם שונאים אותי,
נחשו מה? שניה לא עברו לי במחשבה, לא הזיזו לי.

ידעתי להרחיק את הרוע, לקרב את הטוב,
לא היה אחד שהצליח לגרום לי לא לאהוב.
עכשיו איפה האדם ההוא שמזמן הייתי?
אני רוצה אותו בחזרה, אבל אסור שידע שבכיתי.