מגן הדוד, הצלב, הירח
דוד קם בבוקר,
הסתכל על ארמונו
וראה משהו שבחיים לא ישכח אותו
צלב וירח רבו בחצר
ודוד אץ למטה, את העיניניים לסדר,
"מה קרה חבריי?" שאל דוד
"הירח חושב שהוא חכם בליל, חכם מכל איש"
"זה לא נכון!" ענה הירח, ראו על פניו שהוא לא מתבדח,
"אז מה גרעין המריבה?" שאל דוד
"האמונה!" ענו בפי אחד
"אהה, אמונה זה דבר פשוט חברי"
"לאחד יכולה להיות אחת, ולאחר רבים, וזה לא צריך להפריד בין חברים טובים!" הצלב ציחקק
"אני חושב שאני מבין, אך עדיין מה עם העתיד?" שאל הירח
"העתיד מלא סכנות, שבבני אדם קשורות בחבל דק, שבתנופת חרב קלה יכול להיקרע"
"את השיחה הזאת לא יזכרו" התעצב הירח
"אך לא נורא, אצלי תמשיכו להתארח" אמר דוד
תגובות (3)
אני לא בדיוק הבנתי. אבל אני מאוד מופתעת שלקחת סיכון והכנסת את שלושת הדתות לסיפור קצרצר ונחמד.
אני כנוצריה, ללא הייתי אוהבת את הסיפור,
ואני, בתור עצמי הפעם, מאוד אהבתי את הסיפור.
אבל לא הבנתי את הפרינציפ…
האיסלם והצרות רבים, היהדות מנסה לעזור אבל…. הנצרות נגד? לא הנבתי…
נמנמנמ… הסבר?
אבל סיפור יפה.
<3
שבת שלום
אלין
אלין – לדעתי התופעה שהסיפור יוצא נגדה זה בדיוק מה שאת רשמת בתגובה.
"אני אהבתי את הסיפור, אבל בתור נוצרייה לא".
כלומר, את משתנה בגלל הדת שלך? הדעה שלך משתנה בגלל הזהות שלך שלא את ממש קבעת?
כלומר, ברצינות?
זה רק מוכיח שדת זה פשוט תאגיד שמטרתו להשתלט על אנשים ולגרום להם לחיות לפיו ורק לפיו…
לא אני לא התכוונתי לשים צדדים ולאחת הדתות אף אחד לא בנגד ולא בעד,
אני פשוט סיפרתי את דעתי על הויכוחים ועל הנזק שדת לפעמים עושה