מבטים

אני במרכז העולם וכולם עליי מסתכלים,
מבטיהם ממני לא נעים ולא זזים.
הם מוחאים לי כפיים, שואלים שאלות,
ובכל תשובה אלפי תשועות נשמעות.
הם מחכים למוצא פי, זה הדבר לו הם סוגדים
ובכל מקום שאני מסתכלת הכל מבטים.
חלק צועקים לרע, חלק לטוב,
אני לא יודעת היכן הרוב.
הם שם והם לא, אך הם תמיד מביטים,
אי אפשר לברוח, לאן שלא רצים.
בנים ובנות, בנות ובנים.
חלק באמצע, חלק תקועים בצדדים.
הם מביטים, לאן שלא מסתכלים.
אז אנחנו רצים.